"פתאום קם אדם בבוקר, הוא מרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת…"
אפתח בווידוי. אינני לוחמת צדק במהותי. לא הרביתי להשתתף במחאות פוליטיות מימיי והעדפתי תמיד לחיות בעולמי הקטן, בתוך בועה ורודה שיצרתי לעצמי עוד מימיי ילדותי. יחד עם זאת, גל המחאות החברתיות המתפשט ברחבי הארץ (נכתב ב2011 בשיא הקרב על הקוטג'), מצא אותי מעט נבוכה, מבוצרת עם בני הפעוט בביתי הממוזג, בעוד מלאכת הצדק נעשית בידי אחרים.
אינני אדם האדיש לסביבתו. אני מונעת דרך אהבתי הגדולה לזכות של כל אחד מאיתנו להזין את גופו (ונפשו) באוכל טוב ובריא.
לפניכם כמה צעדים נחוצים לתיקון שעבורם הייתי מוכנה לצאת למאבק עוד הלילה (עם עגלה):
- תחילתה של המהפכה תירשם בדפי ההיסטוריה במאבק על מחירי הקוטג'. נכון, גם אני בילדותי אהבתי עד מאוד את טעמו הנימוח של קוטג' עם חלה מתוקה טרייה ונזכרת בו לעיתים בגעגוע עד היום, כי אוכל הוא קודם כל עניין של הרגל ותרבות. מאז בגרתי ואני סבורה כי המאבק היה ראוי, רק המושא היה שגוי בתכלית – לרובנו יעשה טוב להפחית במוצרי חלב רזים (עברו בהקדם לגבינות הצאן השמנות), ובמוצרים מן החי בכלל (שם עדיפה האיכות מהכמות). מאידך עלינו להגדיל בצורה ניכרת ומגוונת את סל המוצרים שלנו מן הצומח.
- מכאן אמשיך לאכזבתי הגדולה – אייל שני וארז קומורובסקי, שעל תורתם התחנכתי ומהם למדתי לראות מניין בא האוכל לצלחת, לחקור את מקורותיו, לא להתפשר על חומרי גלם טריים ולשמור על הוגנות כלפי המגדל. ודווקא שניהם מכרו את נשמתם לממון, בדמות חברות המזון – תפוצ'יפס וטבעול. ובמה חטאם הגדול? בכך שהם משכנעים את אותם אנשים שרגילים לאוכל שבא באריזות צבעוניות, להמשיך לאכול אוכל שעבר אינספור עיבודים מתוך קלות ונוחות (ובורות), ולהעדיפו על פני אוכל שלם, טרי (כפי שאלוהים ברא), שנותן לנו אנרגיה וחיים. יש עוד הזדמנות לכפר, הצעתי: ראו את החזון מעורר ההשראה למהפכה שהוביל ג'יימי אוליבר בבתי ספר בארה"ב שזיכתה אותו בפרס TED היוקרתי. אנחנו זקוקים לכם במקומות אלו.
- על משרד הבריאות מוטלת החובה להנחות את הציבור מה עליו לאכול, ולחנך אותו לקבלת החלטות מושכלות. בינתיים החולי במדינתנו רק עולה, וילדינו, דור העתיד, גדלים להם על פחמימות ריקות, וסובלים מהשמנה, בעיות קשב וריכוז קשות, מצבי רוח קיצוניים משתנים, וצועדים בצעדי ענק לקראת סוכרת נעורים. עלינו לקחת את האחריות לבריאותנו ובריאות ילדנו בידיים שלנו!
- מדינה שלמה אוכלת קורנפלקס לארוחת הבוקר. מה זה חשוב איזה סוג קורנפלקס (קלוגס, cini mini וכיוצא בזה), בכולם יש 2 מרכיבים דומיננטיים: האחד סוכר והשני תירס. פעם הבאה שאתם עומדים מול מדפי הסופר העמוסים בקופסאות צבעוניות זכרו שאין כאן בחירה אמיתית, אלא שפע מדומה. האם זו ההזנה שהגוף שלנו זקוק לה? ולמה בעצם הוא מעושר בסיבים תזונתיים? שהרי בתהליך העיבוד שלו הוציאו את כל הרכיבים המזינים שבו. מתי אנשים חכמים יפסיקו לאכול אוכל כזה טיפשי?
- בהמשך ללקיחת האחריות לידיים שלנו, עלינו לחנך את ילדינו להיות צרכנים נבונים, שיודעים לפענח מהי ה"מציאות" (רשימת הרכיבים מאחורי הקופסא), ולהבדילה מה"פנטזיה" (המסרים השיווקיים בחזית האריזה). לפיכך עלינו לדרוש מידע שלם ומפורט על גבי האריזה, כפי שנהוג במדינות מתוקנות. אל תסתירו מאיתנו מידע.
- החזירו את שיעורי החקלאות לבתי הספר וכדאי גם שתהיה גינה בחצר של כל בית ספר. ילדים שגידלו בעצמם את הירקות ועיבדו את האדמה לעולם יאהבו ויעריכו ירקות. ירקות לא גדלו בסופר. ירקות טובים גדלו באדמה פורייה ועם תשומת לב ואהבה.
- מי ייתן וחקלאים יגדלו עבורנו רק ירקות ופירות עונתיים. הטבע מספק לגוף את מה שהוא צריך בכל עונה, וזה גם יותר טעים וזול. ההחלטה לאכול עונתי אינה פשוטה, אך הדבקים בה יוצאים נשכרים – הם אינם מקבלים דברים כמובן מאליהם ומתמלאים געגועים עזים לטעמה של עגבנייה בחורף, ולטעמם של ירקות שורש בקיץ. העדיפו את מה שגדל כעת בעונה.
- לא עוד במבה וביסלי בימי הולדת: הכיבוד במסיבות ימי ההולדת (וקבלות השבת בגנים) חייב להשתנות – לא עוד חטיפים וממתקים בשלל צבעים ורעלים, אלא אוכל ביתי, טעים ופשוט שילדים אוהבים, ועוגת יום הולדת של אמא/סבתא, מספיקה בהחלט.
- כל רופא במדינת ישראל חייב ללמוד תזונה. לא יתכן שרופא לא יתעניין בתזונה של החולה שיושב מולו וידע לתת לו הנחיות כלליות שמיטיבות עימו. כל כך הרבה מרשמים נגד סימפטומים כגון מיגרנות, אלרגיות, תת תפקוד בלוטת התריס ועוד ועוד היו יכולים להימנע אם רק הרופא היה מנסה לערוך כמה שינויי תזונה לפני הכדורים. "היפוקרטס המליץ על ריפוי באמצעות ארבעה דברים: צמחים פשוטים, אוויר צח, מנוחה ואוכל בריא. הוא אמר שהדרך הטובה ביותר היא לעזור לכוח החיים של הגוף לרפא את עצמו. אבל בשביל הריפוי הזה החולה צריך להישאר בבית ואי אפשר להרוויח עליו הרבה כסף…"/ ניסים אמון
- אסיים בחזון הפרטי שלי: לפרוס רשת של מקדמי בריאות שיצרו Ripple affect בסביבתם, בדרך קלה, שמחה ומאפשרת. מי שותף לחזון שלי ומוכן להיות מקדם בריאות בסביבתו ולחולל שינוי?
בברכת מאבקים ששווה להילחם עבורם.